על המחברת
מוסמכת בעבודה סוציאלית מטעם אוניברסיטת תל אביב, ובוגרת תוכנית הפסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית, אוניברסיטת בר אילן, דוקטורנטית בחוג ללימודי מגדר אוניברסיטת בר אילן. עוסקת שנים רבות בטיפול בנשים במצוקה, מכהנת בתפקיד ראש תחום שיקום אסירות ברשות לשיקום האסיר, ומבעלות מכון “אנימה” לפסיכותרפיה בנשים. עוסקת בהוראה שנים רבות בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב ובר אילן, ובבית הספר המרכזי להכשרת עובדי רווחה בנושאים של פסיכולוגיה של האישה ונשים במצוקה.

הרצאה ביום עיון: “אני, את, אנחנו – טיפול פמיניסטי בנפגעות גילוי עריות” בתאריך 25.11.04

על הספר:

ספר זה, שהינו ראשון ויחיד מסוגו בישראל ובעולם כולו, עוסק במגוון נושאים הקשורים לזנות, ובמיוחד לנשים העוסקות בזנות – מי הן ? כיצד הגיעו לעסוק בזנות ? מה עובר עליהם במהלך העיסוק בזנות. האם הזנות היא בחירה ? ועוד.

זנות היא אולי המושג הבלתי מובן ביותר בתולדות האנושות. כל ילד סבור שהוא מבין את משמעות המילה, ואולם לרוב האנשים אין מושג מה באמת מתרחש בעולם הזנות, או נכון יותר, בגיהינום הזנות. כשריד מתקופות חשוכות שבהן היו הנשים רכושם של גברים, הצליחה הזנות לשרוד ולשגשג בעולם מודרני ומתקדם. לא במחשכים ולא בארצות נחשלות, דווקא בארצות הרואות עצמן כחוד החנית של הקדמה וההגנה על זכויות אדם וכבוד האדם, עולה תופעת הזנות ומשגשגת, ונוטלת את מהות קיומן, את נשמתן ולעתים אף את חייהן של נשים.

הספר יצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד

הספר כולל:

חלק ראשון:

• סקירת ספרות עדכנית ומקיפה על טראומת הזנות –
• תיעוד ייחודי של חוויית העיסוק בזנות מנקודת מבטן של הנשים – הספר מתבסס על ראיונות עומק עם נשים שנוצלו בזנות במשך שנים ארוכות, וכיום כבר יצאו ממעגלי הזנות וההתמכרויות. בספר מתואר התהליך של ההתדרדרות שלהן לזנות ומראה כיצד על מנת ליצור מאגר של נשים ונערות שניתן לנצלן בזנות מתקיים תהליך שיטתי של הפקרתן החל מילדותן על ידי בני משפחתן והחברה הרחבה. הספר מוליך את הקוראים למן ילדותן של הנשים, בגרותן, תהליך ההתדרדרות לזנות ועד היחלצותן ושיקומן. נשים אלה עברו תהליך של “טירונות” לקראת העיסוק בזנות כבר בילדותן, דרך התעללות מינית, נפשית ופיסית, שברוב המקרים מלווה בהזנחה קשה והפקרה. הטראומות של הילדות מהוות את ההכשרה הנפשית והפיסית לעיסוק בזנות.
• הספר מביא את סיפוריהן האישיים של שלוש נשים שעסקו בזנות שנים ארוכות, וכיום יצאו מהזנות ונמצאות בתהליכי שיקום, טיפול והחלמה, ומתעד את קולן האותנטי.

חלק שני : עוסק בהיבטים קליניים של העיסוק זנות

• תיעוד וניתוח של טראומת הזנות ושל ההפרעות הנפשיות הקשות שהן תוצאה של ההתעללות בילדות ושל העיסוק בזנות.
• ההפרעות הדיסוציאטיביות הקשות שהן הבסיס ליכולת לעיסוק בזנות.
• טיפול בנשים שעוסקות בזנות: היערכות לטיפול בנשים בזנות על מנת להתגבר על המחסומים הקשים ביציאה מהזנות
• פסיכותרפיה עם נשים שמחלימות מטראומת הזנות, וכולל דוגמאות רבות. (פרק ראשון ויחיד מסוגו בעולם שמתבסס על עבודת מחברת הספר לאורך למעלה מ 25 שנים של עבודה טיפולית פרטנית וקבוצתית עם נשים שמחלימות מטראומת הזנות)

הספר מצטרף לידע הקיים כיום בעולם, אשר קובע כי אין להגדיר את הזנות כבחירה חופשית של הנשים, אלא עלינו להבין את הזנות כאחת הפרקטיקות הקשות ביותר של אלימות ודיכוי המצויות היום בעולם

הספר נכתב על סמך ניסיון מקצועי של למעלה מ 25 שנים של עבודה טיפולית עם נשים שעסקו בזנות, ומתבסס על מחקר איכותני שבדק את חווית העיסוק בזנות בקרב נשים שעסקו שנים רבות בזנות רחוב בישראל.

מעבר לסיפורים האישיים הספר מתאר את אורח החיים בתוך הזנות, ההתמכרות לסמים, האלימות כלפי הנשים בזנות, אמהות במהלך העיסוק בזנות, מערכת היחסים עם הסרסורים, היחס לגברים, החיים לאחר היציאה מהזנות, ועוד.

בספר מרוכזות ההבנות העכשוויות לגבי טראומת הזנות, והדרכים לטפל בנשים שעברו טראומות שכיום ידוע שהן מהקשות ביותר הקיימות כיום בחברה בת זמננו, שמאתגרות את חזית הידע הקיים על טיפול בטראומה.

מפרט הנושאים שבהם מטפל הספר

· הנשים והנערות שעוסקות בזנות

מה הביא אותן לעיסוק בזנות ? מה משמעות העיסוק בזנות עבורן ? הקשר ההדוק שבין פגיעות מיניות בילדות להתדרדרות לזנות, ההפקרה ההזנחה וההתעללות שעברו שמהווים את “הטירונות” של העיסוק בזנות

· הדינאמיקה הנפשית שעליה נבנה העיסוק בזנות

· דיסוציאציה בזנות

· הטראומה הנפשית של העיסוק בזנות

· טיפול ושיקום של נשים ונערות שנלכדות בזנות

· פסיכותרפיה עם נשים שנלכדו בזנות

פרק חדשני וראשון מסוגו בעולם שמפרט בהרחבה, כולל דוגמאות, את שלבי הטיפול הנפשי עם נשים שעסקו בזנות. הפרק מתבסס על המודלים של ה”דור השני” בטיפול עם נפגעי טראומות חמורות ומוסיף את הספציפיקציה הייחודית לזנות.

הפרק הוא פריצת דרך בטיפול בנשים שהטראומה מהן הן סובלות מוגדרת כיום בספרות המקצועית כאחת הטראומות הקשות והקיצוניות ביותר, טראומה שמאתגרת את קצה הרצף של ההפרעות הטראומטיות הקיימות, ואת חזית הידע הקיים” (ג’ודית הרמן, 2003).

 המועמדים לבחירות    2009
ד”ר גיא אור, פסיכיאטר, פסיכותרפיסט
אני פסיכיאטר ופסיכותרפיסט, עברתי הכשרה בפסיכותרפיה פרטנית וקבוצתית בתכנית לפסיכותרפיה ובתכנית להנחיית קבוצות באוניברסיטת תל אביב, כיום אני מתמחה במכון הפסיכואנליטי בירושלים. בעבר ניהלתי את מחלקת אשפוז היום בבי”ח תל השומר וכיום אני מנהל את “מרכז אביב” – מרכז לטיפול, יעוץ ואבחון.
השתייכות לאגודות מקצועיות נוספות: האיגוד לפסיכיאטריה, האיגוד לפסיכיאטריה משפטית, האיגוד לפסיכודרמה, ISPS, IARPP.
האם הייתי נתון לבדיקה, בירור או הליך משמעתי והאם הואשמתי או הורשעתי בפלילים: לא.
מטרות אותם ארצה לקדם כחבר וועד: הכשרה מקצועית, קשר בין מקצועות טיפול שונים, אתיקה, מעורבות חברתית.

_________________________ 

ד”ר רבקה יהב, עובדת סוציאלית קלינית
אני יוצאת לשבתון מאוניברסיטת חיפה ,הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות לכן ,אוכל להתפנות לקידום האיגוד הישראלי  וחבריו ובמסגרתו גם לקידום נושא וחוק הפסיכותרפיה. אשמח להעמיד את ניסיוני בטיפול, בניהול, בארגון כנסים  וקידום פרויקטים לטובת האיגוד . בעלת תואר שלישי ובוגרת לימודי פסיכותרפיה. מרצה בכירה (מומחית), בית הספר לעבודה סוציאלית. מזה 7 שנים ראש המרכז הקליני – הבינתחומי ,מרכז טיפול, ייעוץ, הדרכה ומחקר.  במקביל ניהלתי  בעבר את המכון לפסיכותרפיה במרכז הקליני. ניהלתי  את היחידה ללימודי המשך בשנים 1993-1999 . במסגרת זו פתחתי תכניות לימודים, ארגנתי ימי עיון וכנסים והקמתי את התוכנית ללימודי פסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית, בראשה אני עומדת מזה 15 שנה.  בשנים 2003 – 2000 כיהנתי כחברת הועד באיגוד ישראלי לפסיכותרפיה. עבדתי בשרות הפסיכולוגי  של הטכניון  שנים רבות. מאז 1980 מטפלת ומדריכה במקביל לעיסוקי האחרים בקליניקה פרטית. בעלת פרסומים בכתבי עת מדעיים ומקצועיים.

___________

  דניאלה כהן, פסיכולוגית קלינית, מדריכה בפסיכותרפיה.
אחרי הרבה שנים של עבודה בשרות הציבורי  אני עובדת בשנים האחרונות בקליניקה פרטית בירושלים ובתל אביב ומשלבת בעבודתי שלוש התמחויות- קלינית, חינוכית וייעוץ ארגוני. בתחום הקליני אני עוסקת בפסיכותרפיה פסיכודינאמית , טיפול זוגי וטיפול בהורות, מדריכה פסיכולוגים, פרטנית וקבוצתית. תחומי עניין מיוחדים בעבודה הקלינית-  מעברים באמצע החיים, הורות לילדים עם צרכים מיוחדים, אימוץ, זוגיות במשבר.
בעבר עבדתי בשרות הפסיכולוגי של עירית ירושלים ושמשתי רכזת צוות אבחון, ניהלתי  את הצוות האזורי של מערב העיר ופיתחתי את השרות הפסיכולוגי למגזר החרדי. כמו כן עבדתי במרפאה של קופ”ח “משמר העם”  לטיפול בילד ובמשפחה ועסקתי גם בפיתוח הפסיכותרפיה במוסד טיפולי לילדים.  בזמן מלחמת לבנון השנייה הקמתי וניהלתי קבוצה של אנשי מקצוע שהתנדבו לסייע לקבוצות של מפונים מהצפון ובהמשך גם מהדרום.
אני חברה בהסתדרות הפסיכולוגים, חטיבה קלינית וחינוכית, אפק- האגודה הישראלית ללימוד תהליכים קבוצתיים וארגוניים, והאיגוד הבינלאומי של פסיכואנליזה ופסיכותרפיה התייחסותית  והפורום הישראלי לפסיכואנליזה ופסיכותרפיה התייחסותית.
יש לי עניין מיוחד בהכשרה של אנשי מקצוע בפסיכותרפיה, בתהליך הסוציאליזציה למקצוע ובמעמד של הפסיכותרפיה בשרות הציבורי בעולם בו יש ריבוי של התמחויות טיפוליות. אני מאמינה ביכולת שלי לתרום לאיגוד הישראלי לפסיכותרפיה עם הניסיון הקליני שלי, הידע שיש לי בתחום הארגוני ונקודות ההשקה שיש לי בתחומי ההתמחויות השונים שלי.

_______________________

ד”ר בני מור, פסיכולוג קליני
פסיכולוג קליני, מדריך בפסיכותרפיה וכן אנליטיקאי יונגיאני בכיר בהכשרתי.
קיבלתי הכשרה במשך השנים גם בטיפול זוגי ומשפחתי במסגרת “התחנה לטיפול בילד ובמשפחה”, ע”י סמינר הקיבוצים, בה עבדתי שנים רבות.
משלב בחשיבתי ועבודתי המקצועית היבטים תיאורטיים שונים, בראיה פרקטית ואינטגרטיבית,בהתייחס למאפייני המטופל וצרכיו הרגשיים.
חבר באיגוד הישראלי לפסיכותרפיה משנת 1982. כתבתי מספר מאמרים אשר פורסמו בכתבי עת שונים בארץ ובחו”ל. מרצה לאורך השנים במסגרות שונות, כגון בתוכנית למטפלים באומנות של מכללת בית–ברל. מרצה גם בכנסים של האגודה הישראלית לפסיכותרפיה.
מעוניין לקדם את הדיאלוג בין הגישה הפסיכואנליטית ההתיחסותית (בה השתלמתי) וגישות טיפוליות אחרות, לבין הגישה הפוסט-יונגיאנית ולסייע בחשיבה על יצירת מסגרות רעננות להשתלמות ודיון בנושאים אלו.

________________________________

 ד”ר דורית מעוז, פסיכולוגית קלינית בכירה
בוגרת תואר דוקטור בפסיכולוגיה קלינית מ-CSPP  ארה”ב, ותארי ב”א ומ”א בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת חיפה. מדריכה בכירה בפסיכותרפיה ובפסיכודיאגנוסטיקה בשירות הציבורי והפרטי. מנהלת אינטרדיסיפלינרית של התחנה לטיפול בילד, בנוער ובמשפחה של משרד הבריאות בחיפה בין 1994- 2008, ופסיכולוגית ראשית של התחנה בין 1992– 1994. במסגרת תפקידי עיצבתי את זהותה ודרכה של התחנה, הייתי אחראית להכשרת דורות של פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, והשתתפתי בפורומים ארציים שונים בנושאי ברה”נ וגיבוש האיכות המקצועית. שבע-עשרה שנה מרצה ומדריכה בלימודי פסיכותרפיה של החוגים פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה ועשר שנים לימדתי פסיכודיאגנוסטיקה בלימודי מ”א בפסיכולוגיה. עוסקת בטיפול, הדרכה ואבחון בקליניקה הפרטית. חברה בפורום האסטרטגיה של הפסיכולוגים הקליניים ובעבר חברה במועצת הפסיכולוגים.
בוועד האיגוד אני מעוניינת לקדם את חוק הפסיכותרפיה כדי להבטיח שהעיסוק בתחום ישמר לאנשי המקצוע שעברו את ההכשרה הנדרשת, לקדם את ההכשרה והדיאלוג בנושאים מקצועיים ואתיים, ולהשפיע על מדיניות בריאות-הנפש בישראל, מול הסחף הנוכחי להשתלטות האינטרסים הכלכליים על המקצועיים.

__________________________________________

מר מאיר קוזארי קוזרינסקי, פסיכולוג קליני
מעוניין להשתתף בוועד הבא. בעבר עסקתי במחשבים ובשנת 1981 קיבלתי פרס קפלן. בשנות 90- עשיתי הסבה מקצועית לפסיכולוגיה קלינית.
בשנת 1995 סיימתי התמחות. עבדתי במרכז הרפואי ע”ש שיבא, במב”ן של כלא איילון, במרפאות לבריאות הנפש בחולון וביפו.
אני דוגל בגישה הומניסטית אינטגראטיבית. עכשיו כאשר אני בפנסיה זמני פנוי יותר לדברים תיאורטיים.
פרסמתי  מאמרים באתר פסיכולוגיה עברית, בז’ורנל “נפש” ובחו”ל.  מעוניין לתת במה לגישות שונות ולגישות אינטגרטיביות.

המועמדים/ות לוועדת הביקורת:

ד”ר מאיה לרמן, פסיכולוגית קלינית בכירה
אני פסיכולוגית קלינית בכירה בהכשרתי, בעלת תואר שלישי. הקמתי וניהלתי את השירותים הפסיכולוגיים במרכז הרפואי בילינסון ובמרכז לבריאות הנפש גהה וכן הייתי פסיכולוגית ארצית של שירותי בריאות כללית.  בתפקידי אלה עסקתי בפיתוח מיומנויות אבחוניות וטיפוליות עדכניות, ובקידום האבחונים והטיפולים של החולים במרכזים הטיפוליים ובקהילה, בהכשרת סטודנטים, מומחים ומדריכים, תוך שימת דגש על חינוך הצוותים שאינם בתחום ברה”ן להכיר ולהבין טוב יותר את צרכי המטופלים. הייתי חברה בוועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית, מועצת הפסיכולוגים ומועצת הבריאות וכן קדנציה אחת בוועד האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה. לפני שלוש שנים נבחרתי לוועדת הביקורת של האיגוד.
במשך שנות כהונתי בועדת הביקורת, יחד עם שאר חברי הועדה, עברנו על פרוטוקולי ישיבות הוועד, במטרה לבדוק את תקינות פעולות הוועד כפי שנקבע על ידי התקנון וחוק העמותות ולסייע לשקיפות של הניהול הארגוני והכספי. דחפנו לעדכון הרישום של האיגוד כעמותה ועברנו על הדוחו”ת הכספיים, חוזים והסכמים שנחתמו בין הוועד לגורמים אחרים והדגשנו את הצורך בהקפדה על פרטים ומעקב צמוד אחריהם. בקדנציה הבאה אני מקווה לעבוד על תהליך השינויים בתקנון, כפי שיוצעו על ידי הוועדה שמונתה באספה הכללית האחרונה ולהמשיך במלאכת הפיקוח על תקינות פעולתו של הוועד ועל שקיפות דרכי התנהלותו.

יהודית סובול, פסיכולוגית קלינית בכירה
פסיכולוגית  קלינית בכירה  מזה 28 שנים. מעולם לא הוגשו תלונות נגדי בועדת המשמעת.
עוסקת בטיפול פרטני בילדים ,מתבגרים ומבוגרים וכן בטיפול משפחתי.
עבדתי במסגרת  בית חולים  אברבאנל בבת-ים במסגרת מחלקה סגורה וכמדריכה מחלקת ילדים ונוער.
עבדתי במרפאה לילדים ונוער ברח’ הארבעה וכן כמרכזת המחלקה לטיפול בילד ובנוער במרפאה לבריאות הנפש ברמת-גן.
מלמדת ומדריכה בבית הספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל-אביב.
מדריכה בבית הספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת חיפה.
עובדת בקליניקה פרטית.

נ א ו ה    ע ת נ י,  פסיכולוגית קלינית בכירה
אני פסיכולוגית קלינית בכירה מדריכה בטיפול ובאבחון,  מוסמכת אוניברסיטת ת”א  משנת 1977.
עבדתי למעלה משלושים שנה כפסיכולוגית במסגרות פסיכיאטריות אשפוזיות ומרפאתיות של משרד הבריאות. הדרכתי פסיכולוגים רבים למומחיות ולהסמכה להדרכה.
במקביל אני עובדת גם בקליניקה הפרטית  עם מבוגרים ונוער במגוון פסיכופתולוגיות ובעיות חיים.
אני מאמינה בגישה המשלבת בסיס פסיכודינמי עם שימוש בכלים נוספים.
אני חברת האיגוד מראשית דרכו, חברה גם  בה.פ.י. , באיגוד הפסיכולוגים הקליניים, באגודה להיפנוזה ובעבר גם באגודה לטיפול משפחתי, וב- EMDR – אך אינני נושאת בכל תפקיד בארגונים אלה.
בקדנציה הזו אני חברה בועדת הביקורת של האיגוד ומעוניינת להיבחר לקדנציה נוספת. לאחרונה אני חברה בהתנדבות בועדת המשנה לבדיקת קריטריוני הקבלה לאיגוד.
בתפקידי בועדת הביקורת אני שמה דגש על ניהול חוקי ותקין של האיגוד ועל שמירת הרמה והזהות שלו כאיגוד שמטרתו לקדם את הפסיכותרפיה .
אני מצהירה שלא הייתי מעורבת בכל הליך משמעתי או פלילי.