על הספר

הערב יוקדש להצגת מארג שפות גוף לשם הכלת הגוף בחדר הטיפול, בחיי המטופל ובחיי המטפל.
מארג שפות גוף הוא מושג שד”ר ירום מציעה בספרה כמכלול של נקודות מבט אפשריות על תופעות גופניות המבטאות מצוקות נפשיות. הבנת איתותי הגוף מאפשרת פיענוח חסרים, תשוקות, חרדות ויחסים. הספר בא לצייד אותנו בכלי מרכזי להתבוננות בהיבטים גופניים ובעצמנו – תוך קבלת בעלות עליהם, כאספקטים של המטפלים ושל המטופלים.

קבלת עובדת הנוכחות הגופנית בטיפול תקל על הסרת מבוכה ויצירת תחושת אמינות.
נוכחותה של שפה להיבטי המיניות תבטיח שפן משמעותי בחייהם של אנשים בכל הגילים, שחשוב לחוש נינוחים בהתייחסות אליהם – יענה בחדר הטיפול.
המתדיינים ושמות ההרצאות:
• ד”ר ניצה ירום – “דיאלוגים טיפוליים מתוך מארג שפות הגוף”
• גב’ ציפי רולניק – “השד, הפאלוס והמטפל שביניהם – דוגמה קלינית בעקבות ״שפות הגוף״
• ד”ר יפתח בירן – “מארג שפות הגוף – מחשבות נוירופסיכואנליטיות עם דגש על ״שפת הגוף הבין – סובייקטיבי״
• ד”ר רבקה דוידוביץ-אפשטיין מנחה ויושבת ראש האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה.

ראה תמונות

על הספר
ד”ר רמי אהרונסון, פסיכואנליטיקאי, פסיכיאטר למבוגרים לילדים ולמתבגרים. ניהל את המרפאות של המרכז לבריאות הנפש “טלביה” בירושלים ושימש סגן מנהל שלו. מורה בבית הספר לרפואה “הדסה” ובקורס לפסיכותרפיה שליד המכון הישראלי לפסיכואנליזה.חבר באיגוד הישראלי לפסיכותרפיה. הפרק מועלה באתר באדיבותו.

Synopsis
First and foremost this book is written to serve as a guide for prospective and beginning patients of psychotherapeutic intervention of the particular kind
known as psychoanalytic or psychodynamic psychotherapy.
Psychoanalytic psychotherapy (hereafter also referred to simply as psychotherapy) is the kind of therapy that most closely follows Freud’s own dynamic model of mind, both in theory and in practice.
This is so despite its important differences from Freud, which we will also be detailing
(the title of the book echoes a famous work by Freud)

על הספר
פרק המבוא מתוך הספר: “שבירה ותיקון- מודל חסידי לפסיכולוגיה קלינית”. נשלח לאתר האיגוד לפסיכותרפיה ע”י המחבר באישור הוצאת “מס”.
בכל הדורות, בכל התרבויות, אנשים רבים חשו שהם שרויים במצוקה, שחייהם אינם מספקים, שהם אינם מאושרים, אינם מממשים את תפיסתם לגבי חיים ראויים
וטובים. לפחות לחלק מאותן מצוקות מקור פנימי ולא חיצוני: לא עולם עוין עומד מול האדם, אלא שהוא עצמו מחבל באושרו מסיבה כזו או אחרת. האדם עצמו מואס בכל טוב שבידו, נכנס למערכות יחסים שסופן ברור מראש, מתעקש על מאבקים שידוע לו היטב כי יינזק בהם. לעיתים הוא מוצף בתחושות מאמללות, שלא רצה בהן ולפי תחושתו לא הוא שיצרן, ובכל זאת ידוע לו שהן באות ממקור כלשהו בתוכו, ולא מהעולם הסובב.
מצוקות כאלו – תשוקות הרסניות, פחדים בלתי מוסברים, דיכאונות ומחשבות טורדניות –

נקראות ‘מצוקות נפשיות’. כל תרבות מוצאת לה את הדרך הראויה, מבחינתה, להתמודד עמן, ואת המומחה האמור לסייע לסובל מהן בהתמודדותו. יש דוגמאות רבות ל’מומחים’ כאלו: השמאנים של העידן העתיק, הגורואים וה’מוארים’ בעולם המזרחי, חלק מהפילוסופים של יוון. בעולם היהודי שימש הרב, לעיתים קרובות, בתפקיד זה, ובתקופה מאוחרת יותר היה זה תפקידם של המשגיח המוסרי או של הרבי החסידי. בעולם המערבי הוטלו התפקידים הללו על הכומר, ובעידן ההשכלה עבר התפקיד אל הרופא, ואחר כך אל הפסיכולוג.

הקשר הטיפולי בעקבות גוגל, פייסבוק , אימייל ואסאמאסים.
אמירה אור / מכללת סמינר הקיבוצים
הנורמות המקובלות לגבי קשר בין מטפלים ומטופלים מחוץ לשעה הטיפולית נקבעו בראשית המאה העשרים. שינויים טכנולוגיים דרמטיים התרחשו מאז והביאו לשינוי מהותי בהרגלי התקשורת הרווחים . מאמר זה דן בהשפעת השינויים הטכנולוגיים על הקשר הטיפולי לאור שכיחות השימוש בדואר אלקטרוני, מסרונים, רשתות חברתיות וגוגל. המאמר בודק את השפעת התקשורת האלקטרונית והמידע החופשי באינטרנט על חוויית הפרטיות והאנונימיות של מטפלים ועל הקשר עם מטופליהם. כמו כן מועלית הטענה שבמקרים רבים, כמו למשל בטיפול במתבגרים המתמודדים עם חרדה חברתית או בזמן משבר, ההיענות לצורך בתקשורת כתובה באמצעות מסרונים ודואר אלקטרוני מקדמת את הקשר הטיפולי ומאפשרת חיזוק הברית טיפולית.

ההרצאה סוקרת בתמציתיות את התפתחותן של הפסיכואנליזה והפסיכותרפיה מתחילת דרכן ועד היום ומציעה כיוונים אפשריים להמשך דרכן.  ההרצאה ניתנה בפאנל בנושא “פורום פתוח על הפסיכותרפיה”  בכנס השנתי של האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה  שנערך בבמלון “השרון” הרצליה    16.2.05

בהרצאה מועלת הטענה שהפסיכותרפיה והפסיכואנליזה מבורכות בפעילות תיאורטית וקלינית עשירה מאד שמייצרת ידע רב אך עולים ספקות באשר לרלבנטיות של הידע המצטבר לצרכיו של המטופל המודרני.

מפגש נוסף בסדרת מפגשים בין השורות, ערב עם מטפל השולח ידו בעט. עם ענת גור,
מחברת הספר “מופקרות – נשים בזנות”

על הספר
שם ההרצאה: זנות, טראומה ודיסוציאציה – היבטים קליניים וטיפוליים.
נשים שמנוצלות בזנות הינן בעלות היסטוריה טראומטית של התעללויות מיניות, פיסיות ונפשיות החל מילדותן. הזנות עצמה מוגדרת כיום כאחת הטראומות הקשות והמורכבות הקיימות בתרבותנו. על מנת לטפל בנשים שורדות זנות קיימת חשיבות להכיר את הידע המקצועי העדכני בנושא טראומות מורכבות וקיצוניות, ואת הדינאמיקה הנפשית שהיא תוצאה של טראומות אלה, על מנת להצליח בטיפול נפשי עם אוכלוסיות קצה טראומטיות שעד לאחרונה נתפסו על ידי אנשי המקצוע ממקצועות בריאות הנפש כבעלת פרוגנוזה שלילית.
ההרצאה תעסוק בהיסטוריית החיים של הנשים שמנוצלות בזנות, בדינאמיקה התוך נפשית והחיצונית שמביאה להתדרדרות לעיסוק בזנות, ביחס של החברה ושל אנשי המקצוע לנשים, ובדרכים בהן ניתן סייע לנשים להיחלץ ממעגלי הזנות וההתמכרויות ולהשתקם.

ההרצאה מתבססת על הידע העדכני בנושאים של טיפול באנשים שסובלים מהנזקים של טראומות קיצון.

העיסוק במושג תקווה ובמשמעותו להתמודדות עם מצבי משבר ומצוקה החל למעשה בסוף מלחמת העולם השנייה בעקבות דיווחים של ניצולים ששרדו האת אימת הזוועות של המלחמה (יעקובי, 1989; לוי, 2006). דיווחים אלה הובילו חוקרים וקלינאים לשאול כיצד במצבי אימה ובתנאים תת אנושיים, אנשים מצאו משמעות ולמעשה גילו רגשות חיוביים להתמודדות (פרנקל, 1985; Antonovsky, 1979;). בעקבות כך העניין המחקרי במושג גבר ובשנות החמישים והשישים התפרסמו מחקרים על רגשות חיוביים ומקומם בתהליך הצבת מטרות בחיים (Snyder, Irving, & Anderson 1991; Snyder, 2000).
בהמשך, העיסוק במושג התפתח גם לתהליכים המתרחשים בחדר הטיפול בפסיכותרפיה פרטנית וקבוצתית (Babits, 2001, Bergin & Walsh 2005; Hoper, 2001; Frank, 1968; Mitshel, 1993). בתווך בלטה העמדה הדיכוטומית מצד אנשי מקצוע כלפי המושג, שהתבטאה בראיית המושג כחיובית ומקדמת תהליכי ריפוי והתמודדות, לצד ראייתה כשלילית על רקע הטענה שהיא מובילה למצבים רגרסיביים ובלתי אדפטיביים (Babits, 2001; Bergin & Walsh 2005; Boris, 1976; Meninnger, 1959; Mitchell, 1993).
מעיסוקי המתמשך בנושא התקווה הן ברמה המחקרית ובעיקר ברמה הקלינית, למדתי שהמושג תקווה התפתח מתהליכים פוליטיים וחברתיים הנוגעים באופן ישיר למושג טראומה (הרמן, 1992 Antonovsky, 1979;) וכתוצאה ישירה מכך, הוא קשור למושג חוסן (   hardiness)
(Kobasa, 1979). שני מרכיבים אלו, תקווה וחוסן, מתחדדים ומתגבשים באמצעות הטיפול הפסיכותרפויתי (לוי, 2006; לוי, 2008 Hobfoll et al, 2007;).
במאמר זה אתאר את התפתחות המושג תקווה עד לגיבושו למושג “תופעת התקווה”, תוך קשירת תהליך התפתחותו למושג טראומה. בהמשך אדגים את תפקידה הייחודי והמשמעותי של התקווה ותופעת התקווה, בהתמודדות עם תוצאות האירוע הטראומתי ואת הקשר ביניהם למושג חוסן.

הרצאה שניתנה ביום העיון של האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה בנושא “להיות מטפל – צמיחה והתהוות”
על סוגיות בהתהוותו ובהתפתחותו של המטפל / 11 בנובמבר 2008
הדרכה פסיכודינמית : צמצום או העצמת מודרכים /  פרופ’ חנוך ירושלמי
אנשי מקצוע חדשים בתחום בריאות הנפש המבקשים להתמחות בגישה הפסיכודינמית מזמנים לעצמם דרך ארוכה ביותר, שבה יתפשו במידה רבה על ידי אחרים ועל ידי עצמם כמשוללי ידע מספיק, הבנה ויכולת טיפולית אמיתית. אנשי מקצוע בכירים וותיקים יצפו מהם להמתין זמן רב בטרם יוכלו להשמיע את קולם (במובן מטאפורי) בבמות ציבוריות ומקצועיות, ואף הם יאמצו ציפיות אלה מעצמם. אני מבקש בהרצאה זו לבחון את השאלה כיצד נוצרת מערכת ציפיות כזו לגבי מיומנויותיהם ויכולותיהם של אלה החדשים יחסית בתחום הטיפול הפסיכו דינמי.

על הספר – מאת רות נצר, הוצאת כרמל
‘השלם ושברו’ – מיתוס, ספרות, שירה – כינוס מאמרים ממבט פסיכולוגית המעמקים של יונג
עטיפה אחורית של הספר
הפסיכולוגיה בת זמננו לומדת מהספרות על עמקי נפש האדם ושופכת על תהליכים אלה אור מחודש.
המאמרים שכונסו בספר זה עוסקים בחקר יצירות מהספרות העברית והכללית, וכן מסות על הסמל, והדימוי, השירה והאמנות. בסיוע המבט של פסיכולוגית המעמקים של יונג. השלם ושברו הוא השלם המכיל את שבריו וגם השלם ופשרו.
“מר מאני מוריד את כל כובעיו בפני הפרשנות שלך… האופציה היונגיאנית היא פחות לוחצת
על הטקסט מזו הפרוידיאנית ודווקא מטפלת ברַכּוּת ובפתיחות בטקסט”. (א.ב. יהושע)
“שמחתי לקבל את מאמריך המצוינים מאירי העיניים והמשמעותיים כל כך.

מאמריך עמוקים ומקיפים ועשירים – בבחינת עולם ומלואו. למדתי המון ממאמר אחד שלך יותר מאשר ממאמרים רבים אחרים: יונג, קבלה, אלכימיה, מקומו של האיד, ספרות, נפש, אינסוף משמעויות. הספר בעל השם האוקסימורוני ‘השלם ושברו’ יהיה בטח יצירת מופת”. (פרופ. ניצה בן דב)

מוסדות כמו עבדות וזנות קיימים כבר אלפי שנים, והם טבועים בתרבות עד שהפכו להיות בלתי נראים לכאורה.
עם זאת, לרוב האנשים אין מושג מה באמת מתרחש בעולם הזנות, או נכון יותר, בגהינום הזנות. כשריד מתקופות חשוכות שבהן היו הנשים רכושם של הגברים, הצליחה הזנות לשרוד והיא משגשגת גם בעולם המודרני המתקדם. לא במחשכים ולא בארצות נחשלות – דווקא בארצות שרואות עצמן כחוד החנית של הקידמה וההגנה על זכויות האדם וכבוד האדם, עולה תופעת הזנות ופורחת.
ספרה של ענת גור הוא פרי עבודה טיפולית רבת שנים עם נשים שמחלימות מזנות, ומחקר שבו רואיינו ראיונות עומק נשים שעסקו שנים ארוכות בזנות רחוב בישראל. היא כותבת: “היו שניסו להניאני מהכתיבה הנוקבת, הפמיניסטית, ולפעמים בוטה. אך הזנות כותבת את עצמה. מרגע שהעזתי להתחיל לשאול את השאלות – התשובות היו ברורות כמעט מאליהן. סיפורי הנשים והדרך שבה בחרו לנתח ולהבין את הזנות אינם מאפשרים לחמוק מהאמת הכואבת.”
ספר זה הוא אמירה חסרת פשרות וניסיון אמיץ להסיר את צעיפי הטשטוש והרומנטיזציה מעל מה שקורה בזנות, ומעל יחסי גברים ונשים בכלל. הוא קורא לנו להתעורר לפעולה למען גילוי של דרכים חלופיות ביחסי המינים, המבוססות על כבוד הדדי ושוויון, ומדגיש כי חיוני שגברים ונשים כאחד יפעלו כדי ליצור חופש מסוג חדש ואתיקה מינית חדשה, משוחררת מיחסי ניצול.