מתוך הדיון המקוון על תורת יונג בהנחיית נתי פרי.

אריך נוימן כותב את ספרו “פסיכולוגיית-המעמקים ומוסר חדש” לאחר מלחמת העולם השנייה. הוא מנסה להבין את בעיית הרוע בעולם בעקבות המלחמה והשואה ומציין שלמרות שהמדע והטכניקה מציגים את יכולתה של התודעה לנצח את הטבע הפיזי, הרי כוחה של התודעה להשתלט על הטבע הנפשי הוא דל . נוימן טוען שהאכזריות הרבה שהתגלתה במלחמה ובשואה הינה ביטוי להתפרצות קולקטיבית של הרע שבאדם ורואה בכך כישלון של המוסר האנושי המכונה על ידו “מוסר ישן”, שעומד חסר אונים ומתקשה לשלוט ברוע. הוא רואה בניטשה וביונג כמבשרי המוסר החדש ומנסה להגדיר את אפיוניו של מוסר זה לעומת המוסר הישן.

פרק מתוך ‘הקוסם, השוטה והקיסרית – קלפי הטארוט במעגל החיים ובתרפיה’.
הוצאת מודן. 2008. מאת:  רות נצר
תורות הנסתר מבוססות על ההכרה שיש ידע נסתר (הידע הגנוז במעמקים, בלא-מודע), שהוא האמת הגדולה, שהנפש זקוקה לו למען ההתפתחות הרוחנית המלאה, התפתחות שהיא בעלת חוקיות פנימית וקשורה באופן סינכרוני עם חוקי היקום ותהליכיו. תורות הנסתר עוסקות בידע שמטיבו נסתר הוא, אינו מודע ואינו נגיש לתודעה הרציונלית הרגילה. הוא ידע נסתר גם משום ששומרים אותו נסתר, כדי שיגיע רק למיועדים לו, ליודעי ח”ן, למתאימים-לראויים לקבלתו, בחוג פנימי של יודעי דבר.
קלפי הטארוט הם צפנים של ידע על מבנה הנפש ותהליכיה ושל אופני התמודדות עם המציאות החיצונית והפנימית. ידע זה מתחבא בקלפים שהתחזו לקלפי משחק וניבוי, המתגלים עתה כנושאי ידע שהלא-מודע הקולקטיבי מעביר אלינו לקראת עידן שבו נהיה מוכנים לקבל אותו.

הטארוט, כמו האלכימיה, וכמו כל פעילות של תורות הנסתר, מאפשר התפתחות אישית ונועד לה, ולכן הוא מאיים על תודעת הממסד, ששואף לשימור המסורת השמרנית. לכן זוכה הוא לזלזול ומצוי בשוליה. גם משום כך הטארוט התחפש למשחק חברתי תמים של קלפים בחצרות אירופה, או שהיה נחלתם של הצוענים, דמויות סף בשולי החברה, שהם נושאי הידע הזר, פורץ הגבולות, המאיים והמקסים. לכן מייחס גארסיה מארקֶס בספר ‘מאה שנים של בדידות’ לצועני
את תפקיד הרמס מורה הדרך; תפקיד של השליח, שמביא את הידע האלכימי מוצפן בגווילים עתיקים שיש לפענחם, ואת המעבדה האלכימית שבאמצעותה מנסה הגיבור להגיע להבנות חדשות של היקום.

על הספר – מאת רות נצר, הוצאת כרמל
‘השלם ושברו’ – מיתוס, ספרות, שירה – כינוס מאמרים ממבט פסיכולוגית המעמקים של יונג
עטיפה אחורית של הספר
הפסיכולוגיה בת זמננו לומדת מהספרות על עמקי נפש האדם ושופכת על תהליכים אלה אור מחודש.
המאמרים שכונסו בספר זה עוסקים בחקר יצירות מהספרות העברית והכללית, וכן מסות על הסמל, והדימוי, השירה והאמנות. בסיוע המבט של פסיכולוגית המעמקים של יונג. השלם ושברו הוא השלם המכיל את שבריו וגם השלם ופשרו.
“מר מאני מוריד את כל כובעיו בפני הפרשנות שלך… האופציה היונגיאנית היא פחות לוחצת
על הטקסט מזו הפרוידיאנית ודווקא מטפלת ברַכּוּת ובפתיחות בטקסט”. (א.ב. יהושע)
“שמחתי לקבל את מאמריך המצוינים מאירי העיניים והמשמעותיים כל כך.

מאמריך עמוקים ומקיפים ועשירים – בבחינת עולם ומלואו. למדתי המון ממאמר אחד שלך יותר מאשר ממאמרים רבים אחרים: יונג, קבלה, אלכימיה, מקומו של האיד, ספרות, נפש, אינסוף משמעויות. הספר בעל השם האוקסימורוני ‘השלם ושברו’ יהיה בטח יצירת מופת”. (פרופ. ניצה בן דב)