צוות האתר
1.03.2012 
על הספר
הספר מציע תיאור, הגדרה וייעוד של תפקודי הנפש המרכזיים – אלה המוכרים לכולנו מהחוויה הבלתי אמצעית ומשפת הדיבור: ‘תודעה’, ‘אני’, ‘רצון’, ‘תחושה’, ‘רגש’, ‘תשוקה’ ועוד.
המכלול כולו יוצר מעין מפה של הנפש, שאין לה תקדים בספרות הפסיכואנליטית והפסיכולוגית, מבחינת הדיוק, המובחנות והארגון שלה. בין היתר מגדירה המפה הנפשית מחדש את מקור הקשיים הנפשיים, את אופי השיבושים שהם גורמים, ואת כיווני הטיפול המתבקשים. כך למשל, הידע המצטבר של הפסיכואנליזה לא הצליח לסגור את הפער המשמעותי בין ההתנסויות הראשונות, החשובות כל כך, לבין העדר ידע מספק באשר לאופן שבו הן נרשמות בנפש האדם – ומאוחר נוכחות בחיי הנפש הבוגרים. כתוצאה מכך נשענת הפרקטיקה הטיפולית יותר על ניסיון מצטבר ואינטואיציה ופחות על ידע שמבוסס על תיאור והמשגה של הארגון הראשוני של נפש ושל הנפש בכלל. הידע הפסיכואנליטי גם לא מצליח לסגור את הפער הידוע שבין השפות התיאורטיות לבין השפה המדוברת בקליניקה (שהיא אותה שפה המדוברת מחוצה לה).
בשעה 11:27
ברכות ליואב על הספר החדש.
תרומה חשובה וייחודית בשדה הפסיכואנליטי.
רוית
בשעה 11:29
ראשית: ברכות ליואב יגאל על ספרו החדש “אנטומיה התפתחותית של הנפש” אדם “הוצאת הקבוץ המאוחד”
ספר זה הוא ראשון מתוך 2 ספרים שעוסקים באותו נושא “התפתחות ואבולוציה של הנפש “אני כותב פה סקירה קצרה על הספר הראשון עד כמה שידוע לי הספר השני טרם פורסם.
קראתי בהנאה רבה מחד ובחרדת קודש מאידך את שניכתב בספר מאחר והוא עוסק בלב ליבה של הפסיכולגיה האנאליטית תוך הישענות על ” גדולי עולם” כמו פרויד ודררוין. טענת המחבר שהתיאוריות הפסיכולוגיות והפסיכואנאליטיות מתקשות ליצור הגדרות ברורות לתופעות נפשיות ונישענות על מטאפורות בניגוד לאלו שעוסקים ברפואת הגוף שמלאכתם “קלה” יותר מאחר ויש להם יכולת את “האנטומיה ואת הפיזיולוגיה “מה שאין לפסיכולוגיה.
טענתו של יואב אשר מקובלת עלי היא שצרכי הנפש גדולים יותר מצרכי הגוף . מצוקות הנפש גדולות ממצוקות הגוף. ויכולות הנפש גדולות מיכולות הגוף. מה שמביא אותו למסקנה “שהנפש אינה שווה למוח” אלא גדולה ממנו אך בנקודת ההתחלה בתא הראשוני הם מתחילים מאותה נקודת זינוק אך בשונה מהגוף יש לנפש “דיאלוג עם האחר” מה שמרחיב את “מימדי הנפש ” יש פה ניסיון לעשות רדוקציה של הנפש לגוף ולנסות להסביר את הפונקציות הנפשיות במונחים פיזיולוגיים ועצביים. לדעתו של יואב המתבססת על דרווין היא שהמין האנושי חולק יסודות רבים הן גופניים והן נפשיים עם בע”ח ברמות הארגון הראשונות. כלומר ברמת הארגון הראשונית אין הבחנה בין סובייקט לאובייקט הגוף ממלא את הנפש .ולמעשה כל הסימפטמים הגופניים שייכים לרמת ארגון ראשונה בדומה “למודל הדחף של פרויד”.
רמת הארגון השניה שבנפש היא אמוציונלית יש בה היגיון חשיבה ותקשורת. על פי פרויד ניתן להגיע אליה באמצעות “אסוציאציות חופשיות.”
יואב מביא דוגמאות יפות ורבות מחדר הטיפולים להמחיש את המצוקות הנפשיות ברמות הארגון השונות של הנפש.
אין בסמכותי לאמר אם נעשה פה ניסיון יומרני מידי מצדו של יואב למפות את נפש האדם שהרי הוא עשה עבודת מחקר מקיפה תוך התבוננות בשורשי המצוקה של הילדות המוקדמת תוך הסתמכות על מיטב האנליטיקאים. מכל מקום תרומתו של ספר זה לשדה המחקר הפסיכואנליטי היא משמעותית ויואב העז באומץ רב ליגוע במרחבים ובעומקים של הנפש הכואבת.
ברכות
ציון אבוקרט