דברים לערב לכבוד הספר “אמהות – מבט מן הפסיכואנליזה וממקום אחר” בעריכת אמיליה פרוני
(בית אריאלה, 23 דצמבר 2009 )

פרופ’ מירה זכאי.
על הקול האימהי במוזיקה ווקאלית-קלאסית כתבתי מאמר, המונח לפניכם בספר שלכבודו התכנסנו כאן, ובו מככבות לא מעט אמהות רעות, מלכת הלילה האכזרית שמנסה לשכנע את פמינה להרוג, ולבצע את נקמתה שלה, מדאה שרוצחת ילדיה כדי “לסגור חשבון” עם יאסון, לידי מקבת שידיה נוטפות דם ועוד נשים שאינן נענות לאינסטינקט האימהי (מלשון אימהות” או זה שמלשון “אימהיות”).
ובהקשר זה אני רוצה לספר על המפגש שלי כאמן וכאם עם שלוש יצירות אליהן התייחסתי במאמר, ושבביצוען זכיתי להשתתף. זכייה זו אלצה אותי להתעמת ולהתמודד עם האמהות שלי עצמי ולפגוש בה פינות סמויות שלא הכרתי, או לא רציתי להכיר.