מתוך: “התחביר של האי- ראציונאליות: מה יכול המחקר הפסיכואנליטי של החלומות ללמד אותנו על המוח”
מאת: מרק בלצ’נר. תורגם לעברית ע”י: רז אבן
Interobjects
כעת ברצוני להפנות את תשומת הלב לצורה מוזרה אחרת של חשיבה בחלום, למה שאני מכנה “Interobjects”. מדובר בסוג של עיבוי (קונדנסציה) בחלום שבה מחשבות החלום מתכנסות ויוצרות אובייקט חדש שלא קיים בחיים הערים ואף לא יכול להיות קיים בהם.

ייתכן כי הוא בעל מבנה לא ברור המתואר כ”דבר-מה בין X ל- Y”. אלן הובסון (1988) חלם על “כלי מתכת, דבר-מה הדומה למנעול של דלת או אולי זוג צירים שקפא עליהם צבעם”. ברט סטייטס (1995) חלם על “דבר-מה בין בריכת שחייה למוביל מים.” בחלומות אנו מקבלים סוגים אלו של מבני-ביניים. הובסון כינה אותם “קוגניציות חסרות” ופרויד כינה אותם “מבנים מתווכים ומורכבים”. אני מעדיף לכנות אותם “interobjects”. במקום להתמקד במה שאינם (גופים חסרים), אני מעדיף להתמקד במה שהינם (יצירות חדשות הנגזרות משילוב של אובייקטים).
כאשר מדברים על interobjects, שילוב האובייקטים יחד אינו יוצר אובייקט חדש בעל “גשטלט” שלם, כי אם נותר ברמת מיזוג חלקי בלבד. האובייקט אשר נוצר אינו קל לתיאור במונחים של אובייקטים מעולם הערות. החולם עשוי לומר, כפי שעשה אחד ממטופליו של דונאלד מלצר (1984), “זה היה דבר-מה בין פטיפון למאזניים” (עמ’ 45). כיצד נראה אובייקט שכזה? אין זה ברור האם בחלום עצמו היו תכונות האובייקט מעורפלות או פשוט קשות לתיאור? סביר כי אמן מסוגל לצייר אובייקט המהווה דבר-מה בין פטיפון למאזניים, אולי משלב חלקים מוכרים של כל אחד משני האובייקטים. אך ייתכן גם כי בחוויית החלום, האובייקט שתואר כך היה דימוי כפול קבוע, או לחילופין דימוי אשר החליף צורה בין שני האובייקטים, או שמא דבר-מה אחר. חקר חווייתו של החולם עשויה להבהיר זאת. האם יכול החולם לפרט על האופן בו היה האובייקט בחלום “בין” שני אובייקטים?