‏הספר המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה, הוא ספר ‘בלשי’, שעיקרו מעקב עיקש שעורך נער בן 15, כריסטופר, אחר ‘רוצחו’ של כלב, שגווייתו מתגלה לפניו מיד בפתיחת הספר. אך מן ההתחלה ברור שיש בו מישור נוסף, אולי חשוב יותר מן הסיפור הבלשי, והוא – סיפורו האישי של הנער המְסַפֵּר את הסיפור (בגוף ראשון). לכן, מרגע שהתחלתי לקרוא את הספר, התעורר בי ‘החוש הבלשי’ שבי, ולמעשה – הרצון להבין את ‘המקרה המוזר של הנער כריסטופר’, להבין את דמותו, את המתרחש במוחו, את מניעיו ואת תגובותיו.
הדרך שבחרתי לעשות זאת היא דרך עיקוב מפורט אחר הטקסט של הספר, התייחסות למחשבותיו של כריסטופר, לאמירותיו ולתגובותיו, כדי לנסות ולהבין מה עומד מאחוריהן. אף שכל מילה, משפט ופיסקה בספר מרמזים על כיוון אפשרי לפתרון החידה שכותרתה ‘כריסטופר’, נאלצתי להתייחס בקריאה/כתיבה שלי רק ל’מבחר מייצג’ של ציטוטים (שבוודאי אינו מקיף וממצה את הדמות השלמה). סימנתי את הציטוטים במספרים ובכוכבית, ולאחר גמר הקריאה, ניסיתי לאשש את ה’איבחון’ המסתמן של בעייתו של כריסטופר, תוך התייחסות לרשימת תסמינים המופיעים
ב-DSM- IV .