ההשערה שאוששה במחקר מקדים, ועומדת בבסיס המחקר היא שכאשר נודע לזוג בהריון שייוולד להם בן, עוברת בהם המחשבה לגבי גיוסו העתידי והסיכון הטמון בו ועימה חרדה לחייו.
מטרת המחקר לבדוק בשיטת מחקר איכותנית פסיכואנליטית שפותחה במיוחד לצורך המחקר כיצד מתבטא ומשפיע העולם הרגשי המורכב המלווה לידת בן במדינת ישראל לאור ידיעת גיוסו העתידי, על מכלול התהליכים שמתרחשים בין ההורים והבנים ועל היחידה המשפחתית? האם נוצרים קווים מאפיינים דומים בארץ וכתוצאה מכך דפוסים המאפיינים את החברה הישראלית המשרתת בצבא? במידה וקיימת השפעה, מתי היא מודעת ומתי היא לטנטית?
אוכלוסיית המחקר כללה שניים עשר זוגות הורים ביולוגיים לבנים שאינם סובלים מבעיה רפואית העלולה למנוע מהם להתגייס, בני המעמד הבינוני, ילידי הארץ, בגילאי 25-55 אשר שירתו בצבא.
ממצאים
נמצא שלגבי קבוצת ההורים שנחקרה תפס נושא הגיוס העתידי של הבנים נפח משמעותי מתוך השיחה ומיקד אליו תחושות עזות, קונפליקטים פנימיים ובין אישיים ואסטרטגיות התנהגותיות שבחלקן סמויות מן העין, ללא קשר למידת המתח הביטחוני באותה התקופה.
אצל ההורים כולם (למעט זוג אחד בו האם נולדה בארץ ושירתה בצבא אך גדלה מחוץ לה) נמצא רצף רגשי, שחזר בכל הראיונות: אמביוולנטיות לקראת לידה של בן, חרדה לחייו ותחושות של חוסר אונים ורגשות אשם מול חוסר יכולתם להגן על הבן. רגשות שעלו כשזורים במהלך ההורות צובעים ומעצבים את דפוסי האימהות, האבהות והיחסים הזוגיים. כל ההורים פיתחו דפוסים של מעורבות ושליטת יתר בחיי בניהם תוך ניסיונות מוסווים לגדלם באופן שיכוון אותם למסלול צבאי שאינו מסכן את חייהם.
זוהה קיומו של קונפליקט בלתי ניתן לפיתרון המוטמע באמהוּת ובאבהות הישראלית לבנים. האמהות נמצאו במצב של no win situation. כאמהות – אין להן דרך למלא בו זמנית את שתי המטלות האמהיות הבסיסיות; לגדל את הבן בביטחון לחייו ולאפשר לו לאמץ בהדרגה זהות גברית נפרדת מאימו (שבישראל היא הזהות החיילית הקרבית). גם האבות מצאו את עצמם בקונפליקט בלתי-פתיר: על מנת לשמור על משפחתם מול האיום הקיומי מצד מדינות ערב, האבות מוכנים להתגייס לצבא ואף לסכן את חייהם, אך אותה תפיסת עולם מחייבת את התגייסות בניהם וכך באחת העשייה המגנה הופכת למסַכּנת. בנוסף לכך אין הם יכולים להביא את עצמם כמודל לחיקוי לבנים מחשש שהללו ילכו בעקבותיהם יתגייסו לחילות קרביים ויסכנו אף הם את חייהם.
היחסים הזוגיים אפשרו לזוגות מציאת פתרון לא-מודע כשעל ידי שיתוף פעולה זוגי לא-מודע, מתוחכם מצאו הזוגות פתרון לחוסר יכולתם למלא את תפקידיהם; הם פיצלו את הקונפליקט הפנימי והפכו אותו לקונפליקט בין-אישי, כך שחררו האחד את השני להתמודד רק עם חצי מהקונפליקט.
לפתרון זה השלכות משמעותיות על תהליך ההתבגרות של הבנים.