בישראל חל חוק שירות חובה לנשים וגברים בגיל שמונה-עשרה עקב מצב של קונפליקט מתמשך בין ישראל לשכנותיה מאז הקמתה. ילידי הארץ היהודים, דור ההורים לבנים, בשנות הארבעים והחמישים לחייהם, שירתו בצבא והשתתפו במלחמות. הידיעה כי הבן ו/או הבת שלהם יתגייסו, ועלולים לסכן את חייהם, מעוררת בלבם חרדות לחיי בניהם, המלוות אותם במהלך גידולם.
![]()
ולהכרה בבתי ספר-2010
שלום רב לחברי האיגוד,
וועד האיגוד התכנס במיוחד כדי לדון בסיכום העבודה המתוקן של “הועדה לקביעת קריטריונים לקבלת חברים והכרה בבתי ספר לפסיכותרפיה” – כאשר לנגד עיניו עמדו גם תגובותיכם.
מאחר והתגובות היו מרובות ומגוונות וועד האיגוד מבקש לאפשר לכם החברים, להביע דעתכם וליצור דיון/דיאלוג באסיפה.
באסיפה שתתקיים ב-27.10.10 נשמע את אשר תבקשו להביע. לאחר מכן נגבש את ההצעה שתובא להצבעה בעוד כ-3 חודשים.
על סדר היום גם – דו”ח ועדת ביקורת, והמאזן השנתי ל-2009 שאושר ע”י ועדת הביקורת.
אנו שוב מודים לוועדה על עבודתה הרצינית והמקיפה.
מחכים לבואכם ולהשתתפותכם הערה, וועד האיגוד.
היות ואנו עומדים לפני הצבעה חשובה שתשפיע בעתיד על צביון חוק הפסיכותרפיה – מי שמעוניין להגיב ולהשפיע בנושא, יוכל לעשות זאת באסיפה הכללית שתתקיים ב-27.10.10 בשעה 18:15 בבית אריאלה, שד’ שאול המלך 25, תל אביב (חניה בתשלום בצמוד למוזיאון ובית המשפט).
להורדת טופס מידע לקראת האסיפה הכללית
היות ואנו עומדים לפני הצבעה חשובה שתשפיע בעתיד על צביון חוק הפסיכותרפיה – מי שמעוניין להגיב ולהשפיע בנושא, יוכל לעשות זאת באסיפה הכללית שתתקיים ב-27.10.10 בשעה 18:15 בבית אריאלה, שד’ שאול המלך 25, תל אביב (חניה בתשלום בצמוד למוזיאון ובית המשפט).
תגובות ניתן לשלוח לועד האיגוד לכתובת: iapsyh@013net.net
האסיפה תתקיים לפני ההרצאה ב-27.10.10, יום ד’, שתתחיל בשעה 20:30, בבית אריאלה, שד’ דוד המלך (ליד המוזיאון לאומנות), בתל אביב.
הרצאת המשך של ד”ר ניצה ירום במסגרת סדרת “מפגשים בין השורות” בנושא: “הגוף במרחב הטיפולי”
כמו כן יפורסם באתר – המאזן של 2009 לאישור באסיפה הכללית. מידע נוסף וטפסים – יפורסמו באתר בימים הקרובים וכן ישלחו לחברים לביתם.
ההצעה לעדכון הקריטריונים עוברת כעת בחינה מעמיקה ע”י חברי וועד האיגוד, וזאת לאור ריבוי התגובות. חברי הוועד קשובים לקולותיכם, ויש להדגיש כי מטרת האיגוד היתה והינה לשמש בית מיטיב עבור כל האסכולות בפסיכותרפיה.
אנו מצרפים כאן את המכתב מאת תת-הועדה הבלתי תלוייה בעניין הקריטריונים:
*********************
לחברי האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה שלום,
בשבועות האחרונים קבלנו וקראנו תגובות למסמך שלנו שהתפרסם באתר האיגוד.
בעקבות ההערות וההארות שינינו מספר סעיפים וניסחנו כך שיהיה דגש ומיקוד על העקרונות שהנחו אותנו.ראינו לנגד עינינו את הצורך בקביעת סטנדרטים הולמים לחברות באיגוד ולבתי ספר לפסיכותרפיה. אנו מבקשים להדגיש שהמסמך מחזק את עובדת היות האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה פתוח למטפלים מכל הגישות הטיפוליות.
בכבוד רב, חברי הועדה לעדכון הקריטריונים לקבלה לאיגוד לפסיכותרפיה.
הספר המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה, הוא ספר ‘בלשי’, שעיקרו מעקב עיקש שעורך נער בן 15, כריסטופר, אחר ‘רוצחו’ של כלב, שגווייתו מתגלה לפניו מיד בפתיחת הספר. אך מן ההתחלה ברור שיש בו מישור נוסף, אולי חשוב יותר מן הסיפור הבלשי, והוא – סיפורו האישי של הנער המְסַפֵּר את הסיפור (בגוף ראשון). לכן, מרגע שהתחלתי לקרוא את הספר, התעורר בי ‘החוש הבלשי’ שבי, ולמעשה – הרצון להבין את ‘המקרה המוזר של הנער כריסטופר’, להבין את דמותו, את המתרחש במוחו, את מניעיו ואת תגובותיו.
הדרך שבחרתי לעשות זאת היא דרך עיקוב מפורט אחר הטקסט של הספר, התייחסות למחשבותיו של כריסטופר, לאמירותיו ולתגובותיו, כדי לנסות ולהבין מה עומד מאחוריהן. אף שכל מילה, משפט ופיסקה בספר מרמזים על כיוון אפשרי לפתרון החידה שכותרתה ‘כריסטופר’, נאלצתי להתייחס בקריאה/כתיבה שלי רק ל’מבחר מייצג’ של ציטוטים (שבוודאי אינו מקיף וממצה את הדמות השלמה). סימנתי את הציטוטים במספרים ובכוכבית, ולאחר גמר הקריאה, ניסיתי לאשש את ה’איבחון’ המסתמן של בעייתו של כריסטופר, תוך התייחסות לרשימת תסמינים המופיעים
ב-DSM- IV .
רונית שי (M.A., הנחית קבוצות בשילוב אומנויות, אונ’ לסלי – בוסטון)*
מעט לפני התחלת הקבוצה אני מספרת לעקיבא, שותפי להנחיית קבוצת ילדים ממשפחות בתהליכי פירוק, שאני מרגישה שאני עובדת בתוך חלום. אני מדברת על זה שחלום הוא לא לינארי כמו שאנחנו מתארים אותו כשאנחנו מתעוררים אלא שקורים בו דברים במקביל, שלפעמים הוא מבהיר ולפעמים מאד מעורפל ושמה שנותן לו משמעות, זה הפירוש ולא הדברים כפשוטם. אני אומרת לו שכשאני זוכרת את התפקיד שלי בתוך החלום של הקבוצה אני יכולה לשאת הרבה יותר את מה שקורה, ובעיקר, אני לא מצפה להצגת תיאטרון מסודרת עם “התחלה, אמצע וסוף” (מפגש 19 מתוך 23 מפגשים).
![]()
מאמר זה עוסק בדרך בה עבדנו עם קבוצת ילדים למשפחות הנמצאות בתהליכי פירוק. Mitchell (אצל Durkin, 1994) טוען שאחד משני הצרכים הגדולים של ילדי גירושין הוא שיהיה להם עם מי לשוחח, במי לבטוח, מישהו שיסביר להם מה קורה ומדוע. ניתן להתייחס להמלצה זו דרך גישה “דידקטית” וניתן להתייחס להמלצה זו בדרך של עבודה עם הלא מודע, דרך פרשנות המאפשרת “לידה של הידע” בניגוד ל”הקניית ידע”. הבחירה שלי כמנחה הייתה לאמץ את המלצתו של לאקאן, הטוען שדי שמילה אחת תבוא במקום מילה אחרת כדי שיווצר מובן (מילר, 2002).
מתוך: “התחביר של האי- ראציונאליות: מה יכול המחקר הפסיכואנליטי של החלומות ללמד אותנו על המוח”
מאת: מרק בלצ’נר. תורגם לעברית ע”י: רז אבן
Interobjects
כעת ברצוני להפנות את תשומת הלב לצורה מוזרה אחרת של חשיבה בחלום, למה שאני מכנה “Interobjects”. מדובר בסוג של עיבוי (קונדנסציה) בחלום שבה מחשבות החלום מתכנסות ויוצרות אובייקט חדש שלא קיים בחיים הערים ואף לא יכול להיות קיים בהם.
![]()
כאשר מדברים על interobjects, שילוב האובייקטים יחד אינו יוצר אובייקט חדש בעל “גשטלט” שלם, כי אם נותר ברמת מיזוג חלקי בלבד. האובייקט אשר נוצר אינו קל לתיאור במונחים של אובייקטים מעולם הערות. החולם עשוי לומר, כפי שעשה אחד ממטופליו של דונאלד מלצר (1984), “זה היה דבר-מה בין פטיפון למאזניים” (עמ’ 45). כיצד נראה אובייקט שכזה? אין זה ברור האם בחלום עצמו היו תכונות האובייקט מעורפלות או פשוט קשות לתיאור? סביר כי אמן מסוגל לצייר אובייקט המהווה דבר-מה בין פטיפון למאזניים, אולי משלב חלקים מוכרים של כל אחד משני האובייקטים. אך ייתכן גם כי בחוויית החלום, האובייקט שתואר כך היה דימוי כפול קבוע, או לחילופין דימוי אשר החליף צורה בין שני האובייקטים, או שמא דבר-מה אחר. חקר חווייתו של החולם עשויה להבהיר זאת. האם יכול החולם לפרט על האופן בו היה האובייקט בחלום “בין” שני אובייקטים?
מאת: פרופסור יואל אליצור
יו”ר מועצת הפסיכולוגים
נהלי מנהל תקין חיוניים לעבודתו של גוף ציבורי כמו מועצת הפסיכולוגים ולוועדות שהמועצה ממנה. הנהלים מבטיחים דרכי פעולה סטנדרטיים והוגנים בדרך מוסכמת ומונעים ריכוז ידע וכוח בידי מספר מצומצם של אנשים. הם שומרים על ידע ארגוני באופן נגיש לכולם ומהווים בסיס לשינוי ולשיפור תהליכים ארגוניים. לפיכך הנושא הראשון שהנחתי על שולחן מועצת הפסיכולוגים עם כניסתי לתפקיד היה להגדיר דפוסי תפקוד של מנהל תקין באמצעות נהלים המיישמים עקרונות של שקיפות וייצוגיות.
להמשך קריאה …
הפרעות אישיות “קשות” – קשה למי?
הרצאת המבוא של גב’ ציפי רולניק, יו”ר לשעבר של האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה
ליום העיון: “מגמות עכשוויות בטיפול בהפרעות אישיות קשות “.
“אני שמחה לקדם את פניכם הבוקר הזה בבואכם להשתתף ביום העיון בנושא “מגמות עכשוויות בטיפול בהפרעות אישיות קשות – בתווך שבין גישות קוגניטיביות-התנהגותיות לבין גישות דינמיות-פסיכואנליטיות”. זאת תחת קורת הגג של האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה.
אני מברכת ומודה למרצים הנכבדים אשר נענו לפנייתנו ונאותו, לחלוק איתנו את הידע התאורטי והקליני שלהם: לגב’ ענת פרי פיאמנטה, למר עופר פלד, לדר’ יפעת כהן ולדר’ אילן דיאמנט.
אני רואה ביום עיון זה ממש “יום לימודים ארוך”, בו תפרש לפנינו מניפה עם 4 מודלים תיאורטיים, ויישומים טיפוליים בהפרעות אישיות קשות. יום המעניק הזדמנות לטעום ולהתרשם מהמגוון הקיים, מה שיאפשר אולי להתמקד בעתיד בלימוד מעמיק יותר של אחת מן הגישות. יש כאן ביטוי מיטבי לתפקידו של האיגוד לפסיכותרפיה להיות בית לגישות טיפוליות מגוונות….”

הודעות של עמיתים